עטלף עיוור (atalef iver)

אני אינני מי שהייתי, מי שהכרת
כמה שנים בזבזתי בלהיות כמעט
כי לא ידעתי איך לגלות לך את חולשותיי

גם לעצמי סיפרתי סיפורים עליי
אני עטלף עיוור
צועק את חיי בחושך
אני ישן וליבי ער
אני נרקומן של אושר
כותב בלילה שיר
זה מנקה ממני עצב
כשנגמר לי האוויר
אני בוכה לבד ברכב
ואת בוכה בפנים
אני רואה אותך נשרפת
את מפחדת להסכים
שזו לא סתם תקופה חולפת
אני כותב בלילה שיר
זה מנקה ממני עצב
כשנגמר לי האוויר
אני בוכה לבד ברכב

תן לי ת׳כח
למצוא בי אומץ
לראות סימן
כי גם הילד שהיה בי
מת מזמן

אני אינני, מי שחלמתי
מי שדמיינת, פקחתי עיניים
ונפלתי לאט

Dans ce paradis amer
C'est moi qui ne change jamais
Et quand je dors mes larmes veillent
Je me drogue avec ces pensées
J'ai tant de mots à dire
Mais la moitié je n'dirais jamais
Et si je passe mon temps à fuir
Et de rester tout seul à pleurer

ואת בוכה בפנים
אני רואה אותך נשרפת
את מפחדת להסכים
שזו לא סתם תקופה חולפת
אני כותב בלילה שיר
זה מנקה ממני עצב
כשנגמר לי האוויר
אני בוכה לבד ברכב

אם יש עיניים
אם את עדיין
אם את לעד
אם יש שמיים חדשים אז תני לי יד