HaKol Mistovev

כבר תקופה שאני לא אני
משקפיים לא רואים פנים
רוצה לישון אני לא עירנית
וכל יום חול אצלי הוא טובעני

שכחתי מה עושה לי טוב שכחתי מה זה ככה לאהוב
אם להודות אני בכלל לא מזהה אותי
זה כבר שבועיים אתה לא איתי

שקט לילה קשה צרחות בוכים בקצב
אני כאן אתה שם קשה מתי תבוא כבר לבקר אותי

בסוף הכל מסתובב
גם אם תשאל את כל תל אביב
יגידו שכבר אין זמן אין זמן
ואם הכל טיפה לא ברור
בסוף הכל מסתובב
אז כמה זה ממך עד אליי
תבוא אליי כי אין זמן אין זמן
בסוף הכל מסתובב

כבר תקופה שככה אין אותי
לא שומעת לא רואה עתיד
ותכלס יש כמוני מעטים
אני יודעת שזה לא מתאים

שכחתי מה עושה לי טוב שכחתי מה זה ככה לאהוב
זה כבר תקופה שאני ככה משקרת אותי
הכי פשוט שזה לא אמיתי